שאר ירקות – איך להתנהג איתם

בשני הפוסטים הקודמים "בסדרת הילדים" עסקתי בילדים וירקות. באלו שקדמו להם עסקתי בפירות ובארוחות הבוקר (קישורים בסוף הפוסט, לנוחיותכם). הצעתי מחשבות תיאורטיות בנושא, וכן רעיונות מעשיים לשינוי תזונתי מניסיוני כמלוות תהליכי שינוי בתזונה.

בפוסט הנוכחי אציע גם כן רעיונות מעשיים, הפעם – התנהגותיים. כולם נוסו בפועל ונמצאו מועילים מאוד אצל משפחות עם סרבני ירקות.

תזכורת להורים שבינינו, הרלבנטית גם עבור בני זוג, כאשר אחד מהם מבקש לעודד שינוי אצל האחר/ת – ההתנהגות המשמעותית ביותר היא דוגמה אישית ואפס מאמץ. כפי שכבר ציינתי בפוסט שעסק באכילת פירות אצל ילדים – מאמץ מקושר לדברים לא טובים. אם מה שאתם עושים טוב ונעים אזי אין סיבה לשווק אותו. הוא מדבר בעד עצמו.

איכלו פירות וירקות שטעימים לכם והתענגו עליהם בדרך הרגילה בה אתם מביעים עונג באכילה (אם בכלל). הילדים שלכם חכמים מכל שיטת שיווק הורית שאתם מכירים, ואת המאמץ שלכם הם יכולים להריח מקילומטר ולהירתע. השאירו מחוץ לארוחה כל נדנוד וניג'וס, כל מצמוץ שפתיים או אמירות שלא קשורות לטעם או מרקם כמו "זה בריא לך" או "אתה צריך לאכול כי…"

תזכורת נוספת שלעולם לא אתעייף מלנסח במילים חדשות – מה שנמצא סביבנו הוא מה שנתפש אצלנו כ"אוכל". ולכן –  רחוק מהעין, רחוק מהלב, רחוק מהפה – אל תסתפקו בקערת הפירות המסורתית. מלאו את סביבתכם בירקות, ולא רק בפירות, ובלי להפריד ביניהם. הירקות יפים לא פחות, בטריותם הם שובי לב ממש, ריחם מזמין וכובש, וצבעוניותם עולה על זו של הפירות לעתים קרובות. יש ביניהם באופן קבוע אדומים מסחררים, סגולים מפתיעים, כתומים מגוונים ועוד ועוד…

חלק מהירקות ישמשו כקישוט, וסביר שלא ייאכלו על ידי העוברים ושבים. תוכלו לעשות בהם שימוש כאשר אתם מכינים ארוחות, ומייד להחליפם באחרים, טריים יותר. ילד שלא יראה כרוב סגול בשום מקום לא יחשוב על הכדור הזה כאוכל, וכך גם עם כרובית או צנוניות, שרק לעתים נדירות מוגשים בצורתם השלמה הטבעית.

שימו לב לפזר שפע של ירקות שניתן לאכול בקלות. השוק כיום רווי בירקות מיני. עגבניות שרי בשלל גדלים וצבעים, פלפלוני טינקרבל (וסוגים נוספים), מלפפוני מיני קראנצ'יים, צנוניות פצפונות כמעט מתוקות, גזרים קטנים ועוד… בכל פעם שאתם חולפים ליד הקערה או עומדים לידה ויש ילד לידכם – נשנשו. אל תציעו. הילד יודע שאפשר.

ומכאן לרעיונות נוספים, לבחינה והתנסות:

1) רעב מתוכנן – מה, להרעיב את הילדים? זו לא הזנחה פושעת?

כן, לאפשר לרעב להתפתח. לא, זו איננה הזנחה אלא התנהגות אחראית שתומכת במנגנון הטבעי של הגוף. בעולם שלנו ילדים כמעט ואינם מגיעים לתחושה אמיתית של רעב. מרבית ההורים כל כך מבוהלים מהמחשבה על רעב, עד שילדיהם מנשנשים מסביב לשעון ומגיעים אל הארוחות כאשר הגיעה השעה אך לא בהכרח הרעב.

הגוף שלנו מתוכנת לעכל היטב כאשר אנחנו רעבים. כל המערכות שלו מתוכננות כך שכאשר מגיע הרעב יגיע המזון, ייאכל בשמחה, ויתעכל בקלות. אכילה בלי צל של רעב היא אכילה משובשת וקשה לצפות ממנה לגדולות, בוודאי אם מבקשים להציג מזון חדש. כך גם אכילה מתוך רעב כבד.

כאשר הארוחה שאתם מכינים כוללת רכיבים בגיזרת "החשוד המיידי", דאגו שהילדים יגיעו לארוחה רעבים. מיצאו דרך לדלג על ארוחת הארבע ולהקדים את ארוחת הערב, למשל. רעב של ממש הוא מכשיר יעיל להתנסות חדשה קלה יותר.

כמו ברעיונות קודמים שהצעתי – אל תתייחסו בגלוי לרעב הידוע של הילד. אין טעם לומר – אתה בטח רעב מאוד. או – אם אתה רעב אז תאכל. תמיד לזכור – כמבוגרים אנחנו חכמים מאוד, אולם לא יותר מילדינו. את כל מה שאנחנו לא אומרים הם מרגישים ממילא, כמעט מריחים.

נקודה חשובה לעניין זה – רעב קל הוא תחושה כמעט נעימה, בעוד רעב כבד, עקב חוסר תקשורת עם הגוף, יוצר עצבנות וחוסר סבלנות. בדקו האם אתם מכירים את ילדכם מספיק טוב בשביל לדעת כמה רעב מתאים כדי שהם יגיעו לשולחן נלהבים לאכול ולא עצבניים. אם אין לכם היכרות עם הצד הזה אצל הילד כדאי אולי להקדיש מעט זמן ללימוד ואיבחון.

2) חוץ תנועה וחברה – איכלו ירקות בחוץ ותוך כדי תנועה, ועדיף בחברת אנשים. החוץ (ובעיקר – הטבע), על תנועתו הבלתי פוסקת, יוצר סוג של הסחת דעת עדינה מדעות קדומות וקבעונות שהילד פיתח ביחס לירקות.

קחו ירקות חתוכים בקופסה ותנו לילד להחזיק בה בעודו צועד איתכם או אפילו ביושבו בעגלה או במנשא גב גבוה שבו ידיו משוחררות. אפשרות אחרת היא להחזיק בעצמכם בקופסה ולהציע לילד לקחת ממנה תוך כדי תנועה. אל תשכחו לאכול בעצמכם.

אפשרות מלבבת נוספת כולל ליקוט בטבע. ילדים יהיו מוכנים לטעום דברים שבבית הם נרתעים מהם רק משום שהם קטפו אותם בעצמם.

גם להתנסות זו כדאי להגיע רעבים באופן נעים.

בנוסף, ילדים רבים מגלים רוח הרפתקנית יותר בחברה. צרו סיטואציות בהן נוכחים ילדים נוספים ומבוגרים נוספים שאכילתם לא חשודה ב"דוגמה אישית". נסו לתאם מראש עם הורים אחרים את התקרובת שתוגש, כך שכל הילדים (והמבוגרים) יצאו מורווחים.

דאגו להביא איתכם ירקות ומאכלי ירקות מוכרים, לצד ירק חדש אחד או תבשיל ירקות חדש אחד.

3) מסורת קניות משותפת – קחו את הילדים לקנייה של ירקות אצל הירקן. בהשוואה לסופרמרקטים הענקיים, שכל עניינם שיווק ומכירה של מוצרים בעלי שולי רווח גדולים, משכנו של הירקן מבלבל פחות. כמעט כל מה שנמכר אצל הירקן מזין ומוצג במלוא צבעוניותו. בחרו יום מתאים בשבוע וקחו את הילדים לקנייה קטנה.

המטרה אינה לצייד את הבית בכל הנחוץ לשבוע הקרוב אלא בניהול זמן איכות שעניינו תזונה, כפי שבחלק מהמשפחות הולכים יום בשבוע לספרייה.קיבעו מראש עם הילדים שכל אחד בוחר לעצמו לפחות פרי אחד וירק אחד שמושכים את לבו ומוכרים לו, ולפחות פרי אחד וירק אחד שלא נטעמו מעולם. הסבירו מראש שאין חובה לאכול את מה שנבחר. המטרה היא ההיכרות וההבנה שזהו אוכל.

אם הילדים משתפים פעולה אפשר לחפש ביחד מתכון שעושה שימוש במה שקניתם. אם לא – זוכרים את קערת הירקות ממקודם? והרי לה קישוט חדש.

המוקד הוא בעצם נתינת הדעת על המזון המסוים הזה, על השהות במחיצתו בחנות, על המגע בו, על הבחירה, על השיקולים שהובילו אליה וכו'… התקשורת סביב הנושא חשובה בכדי להניע שינוי, הרבה יותר מאשר עצם האכילה. מדובר ברעיון שיכול לשרת היטב גם ילדים שאוכלים ירקות במגוון מוגבל החוזר על עצמו בלי פתיחות לרעיונות נוספים.

בנוסף, כאשר מגיעה הביתה קנייה שבועית גדולה הכוללת פירות וירקות, בקשו מהילדים עזרה בסידור שלה במקומות המתאימים. המגע, הרחרוח, תשומת הלב הבסיסית, הם השלבים הראשונים בדרך לפרידה מהרתיעה ויצירת ההבנה שכל אלו הם מזון.

אם הפכתם במקרה לדמויות חינוכיות מדי בהקשר של ירקות, והילדים מסמנים אותכם כחשודים – הזמינו את סבא וסבתא לערוך עם הילדים את הטיול השבועי לירקן ואת עצמכם השאירו בבית. אם אלו סבא וסבתא שנוטים לקנות לילדים בדרך כלל ממתקים – הרווחתם בריבוע והעברתם מסר ברור לשני הצדדים. הסיבוב אצל הירקן, עם אנשים סבלניים מכם שבריאות הילדים חשובה להם, יכולה להיות פעילות נעימה מאוד שערכה רב, והילדים עשויים להיפתח דווקא מול דמות שנוטה לנג'ס פחות (אם זכיתם במקרה בהורים או חמים כאלה…)

בפוסט הבא, שיסיים את סדרת הילדים, יתארח כאן אחי, רופא השיניים המנוסה עד מאוד – ד"ר גיא וולק.
יש לכם שאלות בנוגע לקשר שבין שיני הילדים והתזונה שלהם? שילחו אלי בהקדם (דרך דף יצירת קשר או ישירות למייל המפורסם באתר) וכך הפוסט יכלול גם תשובות רלבנטיות לשאלות שלכם.

בתאבון רב ובחיוניות מלאה.

לקריאת הפוסטים הקודמים בסידרה:

ארוחות בוקר של אלופים

פירות והפרידה מהסוכר

ירקות – חומר למחשבה

ירקות – איך לאכול אותם